קורונה בישראל

משרד הבריאות אישר שימוש בשמונה תרופות נסיוניות נגד הקורונה

האישור המהיר לתרופות האנטי-ויראליות הנסיוניות ניתן כצעד חריג על ידי מנכ"ל משרד הבריאות לטיפול בחולי קורונה קשים | ביניהן תרופות למלריה, אבולה ואיידס

יעילות התרכיב הסיני סינוואק במניעת הידבקות נעה כנראה בין 50% ל-70%. צילום: אלוסטרציה

משרד הבריאות אישר לבתי חולים, בכל מקרה באופן פרטני בלבד, שימוש בשמונה תרופות נסיונות עבור חולי קורונה במצב קשה. המחקר על התרופות הללו עדיין לא הושלם בניסויים קליניים וכן הן עדיין לא קיבלו את אישורי ה-FDA ורשות התרופות האירופאית. בין התרופות האנטי-ויראליות הללו גם תרופה שיועדה כנגד מחולל האבולה וכן תרופה כנגד HIV.

האישור המהיר לתרופות הנסיוניות ניתן כצעד חריג על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. האישורים מבוססים על דיווחים לפיהן התרופות הללו ניתנו לחולי קורונה בכמה מקומות בעולם ויש תקווה שיובילו לקיצור משך ההחלמה, מניעת סיבוכים והחלמה.

שתיים משמונה התרופות שאושרו – כלורקווין ורמדסיביר – כבר ניתנו בארץ לכמה חולים. הראשונה, המוכרת כתרופה למלריה אבל במינון אחר גם לטיפול במחלות ראומטיות או זאבת, ניתנה לראשונה בבית החולים פדה-פוריה לנהג אוטובוס התיירים שנדבק בנגיף ומצבו החריף. סין דיווחה כי נעשה בה שימוש בחולי קורונה ביותר מעשרה בתי חולים במדינה זאת על יותר מ-100 חולי קורונה והתרופה שיפרה את מצבם באורח ניכר - התקצרה תקופת אשפוזם וההחלמה היתה מהירה, חלה נסיגה מהירה בחום הגבוה וגם השתפר לפי CT מצב הריאות.

כלורוקווין פוגעת בנגיף הקורונה באמצעות שינוי בחומציות ובסיסיות בתוך התא שעליו הנגיף מתביית ובכך מפריעה לו לחדור פנימה לתא, כדי להתרבות. התרופה הראתה גם שינוי בפעילות הדלקתיות בגוף, שמשפיעה כנראה על יכולת השכפול של הנגיף.

בתרופה רמדסיביר נעשה ניסוי בסין וגם בארה"ב. הנהג שאושפז בפוריה קיבל אותה יחד עם הכלורוקווין ומייחסים לשילוב של שתיהן כמה שאפשר את ניתוקו ממכשיר ההנשמה.

רמדסיביר נועדה להאט בהידבקות תאים בריאים על ידי חסימת השכפול ויראלי. תרופה זאת נוסתה בהצלחה כנגד נגיפי ה-MERS וה-SARS, גם הם ממשפחת הקורונה.

התרופות האנטי-וירליות הנסיוניות האחרות שאושרו: קלטרה - משלב של מעכבי פרוטאז למניעת שכפול HIV וכן רזולסטה, גם היא כנגד HIV ומטרתה להפחית את כמות הנגיף בדם; קסופלוזה, המיועדת לטיפול בשפעת בחולים קשים שלקו בסיבוכים ומעכבת את החלבון אנדונוקלאז הנחוץ לשכפול הנגיפים. ייתכן, לפי מחקרים שונים, שהיא עשויה להיות יעילה גם נגד קורונה.

תרופות נוספות שאושרו הן פאוויפיראוויר - שנועדה לעכב שכפול הנגיף ומשמשת לטיפול בסוגים שונים של נגיפי RNA; גלובין היפר-אימוני – תרכיב ביולוגי המכיל נוגדנים נגד זיהומים. הנוגדנים נצמדים לפולש הזר והמערכת החיסונית הטבעית מוזעקת לתקוף את הפולש. התרכיב עשויים להתביית על נגיף הקורונה לאחר חדירתו לגוף ולגרור את תאי הדם הלבנים לחיסולו; וכן אינטרפרון אלפא-2B שנועדה במקורה לטיפול בחולי הפטיטיס B ו-C, לוקמיה ומחלות נוספות.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  תרופה לקורונה,  תרופות נסיוניות,  טיפול תרופתי,  מגיפה,  מגיפת האבולה,  איידס,  מלריה,  19-COVID
תגובות

ממתי מנכל משרד הבריאות שאיננו רופא נותן אישורים רפואיים לניסיונות רפואיים שרופא צריך לאשר....חציית כל הגבולות....
רופאה

אנונימי/ת
17.03.2020, 20:34

למה לפסול
קרוב לודאי שהתייעץ עם מיטב המומחים לוירולוגיה לפני שנתן האישור...

18.03.2020, 09:13

מן הסתם האישור ניתן רק לחולים קשים כטיפול חמלה מציל חיים.
אישורים כאלה ניתנים לפעמים ע"י ה FDA , וגם הם לא רופאים, והידע שיש להם לא יותר טוב משל משרד הבריאות הישראלי, למרות הם חזקים יותר מבחינה פוליטית.
מן הסתם הטיפול ינתן באישור ועדה של רופאים וע"י רופא ולא ליצמן בעצמו יחליט למי להזריק את התרופה וגם לא יבא בעצמו להזריק רופה לחולה.
משרד הבריאות עושה טוב שהוא בעת חרום מסיר את כבלי הרגולציה המוגזמים לכל הדעות, מרופאים שעסוקים בהצלת חיים.

אנונימי/ת
18.03.2020, 12:32

מי שחש מוטרד מזה, יכול לחתום על מעין כרטיס 'אדי', שמצהיר כי אינו מעוניין לקבל את הטיפולים החדשים.

18.03.2020, 23:14

שימוש בתרופות ניסיוניות שלא במסגרת ניסוי הוא, במקרה הטוב, טעות בשיקול דעת. PRIMUM non NOCERE

אנונימי/ת
22.03.2020, 18:19

קרא את הפרסומים מסין שהתקבלו במערב כעובדות חשובות ורלבנטיות, למרות שלא היו מבוססים על כללי אתיקה הנהוגים במערב. זו לא טעות בשיקול הדעת, זה ניסיון להצלת חיים.

22.03.2020, 21:48

גם אם נתעלם מהאתיקה, כדאי להבחין בין עובדות מוכחות לבין מידע בוסרי או מוטה. מציע לחשוב ולתכנן לפני שניטעה בגדול: https://doctorsonly.co.il/2020/03/186777/

אנונימי/ת
25.03.2020, 16:53

מדובר בתרופות אנטי ויראליות שגם כך הסיכון לא כ''כ גבוה, ובטיפול לחולים ללא פרוגנוזה, על מה המהומה?