החוקרים ביקשו להשוות את שיעורי האבחון של מקרים נוירו-אופטלמיים על פני מגיפת הקורונה בשנת 2019 (COVID-19) עם רמות טרום-מגיפה.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Ophtalmology, ממצאיו של מחקר שעסק במסד נתונים רב-מרכזי של רשומות בריאות אלקטרוניות, Sight Outcomes Research Collaborativeי(SOURCE). החוקרים השתמשו במסד הנתונים של ה-SOURCE עבור אבחנות חדשות של מצבים נוירו-אופטלמיים (שיתוק עצב גולגולתי III, IV, VI ו-VII; דיפלופיה; ודלקת עצב הראייה) ואבחונים חדשים של מחלות עיניים אחרות בין השנים 2016-2021. הנתונים חולקו ל-3 תקופות (טרום מגיפת הקורונה, חיסון קדם קורונה ולאחר כניסת חיסון נגד נגיף הקורונה), עם תקופת מבט לאחור של 3 שנים. רגרסיות לוגיסטיות שימשו להשוואת שיעורי האבחון על פני התקופות השונות. בדיקת Z בשתי דגימות שימשה להשוואת יחס הסיכויים (OR) של האבחנה בכל תקופה עם מצבי עיניים מתהווים: RD ו-AACG.
במחקר הוכללו 323,261 מטופלים (גיל חציוני 59 שנים [טווח בין-רבעוני, 43-70], 58% נשים, 68% לבנים) ב-5 מרכזים אקדמיים. מתוכם, 180,009 מטופלים נצפו בתקופה שלפני ה-COVID,י149,835 חולים שנראו בתקופת החיסון שלפני ה-COVID, ו-164,778 חולים שנראו בתקופת החיסון ל-COVID. שיעורי האבחון של שיתוק עצב גולגולתי VII, דיפלופיה, גלאוקומה וקטרקט ירדו מהתקופה שלפני ה-COVID לתקופה שלפני החיסון. עם זאת, האבחנות של דלקת עצב הראייה עלו, בניגוד לירידה באבחנות RDי(p=0.021). על ידי השוואת שיעורי האבחון לפני ואחרי חיסון נרחב, כל מצבי העיניים שהוערכו אובחנו בשיעורים גבוהים יותר בתקופת החיסון ל-COVID בהשוואה לתקופות שלפני ה-COVID ושל טרום החיסון. ה-OR של שיעורי האבחון הנוירו-אופטלמי בכל השוואת תקופה היה דומה במידה רבה למצבי חירום (RD ו-P>0.05, AACG). עם זאת, ה-OR של אבחנות קטרקט וגלאוקומה היה שונה מ-RD או AACG (P <0.05)בכל השוואת תקופה.
החוקרים הסיקו כי לאבחונים נוירו-אופטלמיים הייתה ירידה דומה בשיעורי האבחון כמו מצבי עיניים שהופיעו בחלק הראשון של המגיפה, למעט דלקת עצב הראייה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
