מאמרים ומחקרים רבים מתפרסמים על תופעת הפוסט קורונה, מיליוני החולים שהוגדרו "מחלימים" עדיין סובלים מתסמינים רבים ומגוונים לאורך הזמן (שבועות וחודשים) ועבורנו הרופאים זאת מחלה חדשה שטרם הבנו לגמרי את מנגנוני היווצרותה ואנו עומדים חסרי ניסיון בכל הקשור לבירור ולטיפול בתסמיניה.
ארגון הבריאות העולמי מגדיר Long COVID כהופעת תסמינים אחרי שלושה חודשים מההדבקה הנמשכים לפחות חודשיים, כאשר להופעת תסמינים אלה לא נמצא הסבר על ידי מחלה אחרת. תסמיני המחלה כוללים חולשה כללית ועייפות, כאבי ראש ושרירים, קוצר נשימה, הפרעות שינה, דיכאון וחרדה, טנטון ועוד. לפי מחקרים, רבים מהתסמינים שהופיעו בשלב החריף של ההדבקה הם אלה שיחזרו כתסמיני Long COVID.
שיעור שכיחות המחלה עומד על כ-10% מכל מי שנדבק וחלה ב-COVID-19, ובמילים אחרות: עשרות מיליוני חולים בעולם וכמה מאות אלפי חולים בישראל
תופעות של דיכאון, חרדה ומצוקה נפשית-חברתית נמצאו בשכיחות גבוהה מאוד – מ-30% תסמיני מועקה נפשית קלה ועד 90%. השמנה, מחלות ריאה וסוכרת, גיל מעל 50 ומגדר נשי נחשבים לגורמי סיכון להתפתחות המחלה.
למחוסנים שנדבקו בקורונה יש סיכוי מופחת לחלות ב-Long COVID. שכיחות התופעה בקרב המחלימים שונה מעבודה אחת לאחרת ותלויה גם בחומרת המחלה האקוטית בשלב ההדבקה. לפי ה-CDC, שכיחות התופעה בקרב מאושפזים מגיעה ל-70% לעומת 5% במי שטופל בקהילה. חולים שהזדקקו להנשמה ואושפזו בטיפול נמרץ יסבלו מבעיות זיכרון וחרדה הרבה יותר מאשר מי ששהה באשפוז רגיל או טופל בקהילה.
סיכום נתוני המחקרים מוביל להערכה כי שיעור שכיחות המחלה עומד על כ-10% מכל מי שנדבק וחלה ב-COVID-19, ובמילים אחרות: עשרות מיליוני חולים בעולם וכמה מאות אלפי חולים בישראל.
ללא ספק נדרשים צעדים לקראת בניית הנחיות קליניות לרופא הראשוני, כולל קורסי הדרכה לרופאי המשפחה והגדלת הנגישות למרפאות המחלימים הקיימות בקהילה
הרופא הראשון שפוגש את החולים עם התסמונת הוא רופא המשפחה וטוב שכך כי מדובר במחלה מורכבת, רב מערכתית, המערבת גם את הגוף וגם את הנפש. ליבת העיסוק של רפואת המשפחה היא הגישה ההוליסטית המשלבת בין הגוף, הנפש, המבנה הסוציאלי-משפחתי והרקע התרבותי. יחד עם זאת, רופאי המשפחה עדיין לא צברו מספיק ניסיון וטרם קיבלו הנחיות קליניות על הגישה והטיפול בתופעה חדשה זו.
מדינות רבות באירופה משקיעות מחשבה ומשאבים לטיפול במחלה ובמחקר על אודותיה והשלכותיה. המוסד הלאומי הבריטי לבריאות ומצוינות רפואית יחד עם איגוד רופאי המשפחה המלכותי והרשת להנחיות קליניות בסקוטלנד, פרסמו יחדיו מסמך הנחיות קליניות לטיפול ב-Long Covid. אלו זכו לכותרת "הנחיות מוקדמות״, מתוך ההבנה שלא מדובר בסוף פסוק.
אני מאמין שמערכת הבריאות שלנו מבינה את הצורך בהכלת המחלה וכבר החלה להכיר בה. ואכן, יש קידוד למחלה בקופות החולים, יש התחלה של הקמת מרפאות מחלימים מייעצות בקופות ויש מספר לא קטן של מרפאות דומות בבתי החולים. ללא ספק נדרשים צעדים לקראת בניית הנחיות קליניות לרופא הראשוני, כולל קורסי הדרכה לרופאי המשפחה והגדלת הנגישות למרפאות המחלימים הקיימות בקהילה. אני בטוח שאיגוד רופאי המשפחה יקבל את האתגר שעומד בפתחו ויוביל בתהליך זה.
אין יותר קשה ומאכזב מלומר לחולה לאחר הבירור, "לא נמצא דבר". החולים עלולים להבין בטעות כי לא מאמינים למצוקותיהם, ואלו עלולות רק להחריף. עד שנבין לעומק כיצד לטפל במחלה ועד שנרכוש מיומנות, אמצעים וטיפולים, על רופאי המשפחה לגלות הרבה חמלה (compassion) לחולים אלה. כך המטופל יבין שהרופא מאמין לו, שותף להרגשתו, מלווה אותו במסירות, בהקשבה עמוקה למכאוביו הנפשיים והגופניים ועושה כל מאמץ כדי להביא לשיפור במצבו.
לקריאה נוספת - ליחצו כאן
הכותב הוא יו״ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית בהר״י וחבר הוועדה המייעצת בפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
