מגזין

תעלומה במגיפה: חסינות-על לקורונה

מדענים מנסים להבין מדוע התגובה החיסונית של אנשים מחוסנים שחלו בקורונה בעבר חזקה יותר מאשר באנשים שחוסנו אך מעולם לא חלו. ההסברים האפשריים במאמר שפורסם לאחרונה ב-Nature

במאמר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature, מתוארת תופעה שבה אנשים שחלו בקורונה לפני שהתחסנו חסינים בצורה חזקה מאוד נגד נגיף הקורונה לעומת אנשים שהתחסנו מבלי שחלו קודם לכן. המאמר מתאר מחקר של וירולוגים מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, שהכינו גירסה של החלבון החשוב בנגיף הקורונה, המסוגלת להתחמק מכל הנוגדנים חוסמי הזיהום שגוף האדם מייצר.

מטרתם היתה לזהות את חלקי הספייק, החלבון שהנגיף משתמש בו כדי להדביק תאים, שעליו מתמקדים הנוגדנים, על מנת למפות את האופן שבו הגוף מתקיף את הנגיף. החוקרים ערבבו והתאימו מוטציות שזוהו בניסויי מעבדה ובנגיפים במחזור הדם, והרכיבו את הספייקים שיצרו על נגיפים לא מזיקים שאינם גורמים לקורונה, כך שנוצר נגיף-כלאיים "פרנקנ-נגיף", שאפשר לבדוק עליו את התגובה החיסונית האנושית.

במאמרם דיווחו החוקרים שספייק עם 20 שינויי מוטציות היה עמיד לחלוטין בפני נטרול נוגדנים שיוצרו על ידי רוב האנשים שנבדקו במחקר: אנשים שחלו ואנשים שחוסנו. מי שכן הצליח לחסל את הנגיפים האלה היו אנשים שחלו והחלימו מקורונה כמה חודשים לפני שהתחסנו. גופם הכיל נוגדנים שהצליחו להביס את הנגיפים המוטנטים, שהיו אמורים להיות עמידים בפני נוגדני מערכת החיסון. הנוגדנים של אנשים אלה אפילו חסמו סוגים אחרים של נגיף קורונה, ולטענת החוקרים, יש סיכוי סביר שהנוגדנים האלה יהיו יעילים נגד כל גירסה עתידית של נגיף הקורונה.

מחקרים ראשוניים על אנשים עם חסינות היברידית מצאו שהסרום שלהם הצליח לנטרל בצורה טובה יותר וריאנטים של הנגיף שמסוגלים להתחמק מהחיסון, כמו וריאנט בטא שזוהה בדרום אפריקה ונגיפי קורונה אחרים, בהשוואה לסרום מאנשים שלא חלו לפני שחוסנו

כיוון שקיים כיום חשש משמעותי מפני וריאנטים של הנגיף, התופעה של חסינות-על נמצאת במוקד ההתעניינות של מדענים. החוקרים מקווים שעל ידי מיפוי ההבדלים בין ההגנה החיסונית הנובעת מזיהום, בהשוואה לזו של חיסון, אפשר יהיה להגיע לדרך בטוחה לרמת הגנה גבוהה יותר כתחליף לחיסוני הבוסטר.

תאי B  - המילואימניקים של המערכת החיסונית

זמן לא רב לאחר שמדינות החלו לחסן נגד קורונה הבחינו חוקרים במאפיינים ייחודיים של תגובות החיסון של אנשים שחלו לפני החיסון בקורונה. הנוגדנים שלהם הגיעו לרמות גבוהות מאוד, הרבה יותר גבוהות מכמות הנוגדנים שמתקבלים לאחר שתי מנות חיסון. המדענים כינו את חסינות העל הזו "חסינות היברידית". מחקרים ראשוניים על אנשים עם חסינות היברידית מצאו שהסרום שלהם הצליח לנטרל בצורה טובה יותר וריאנטים של הנגיף שמסוגלים להתחמק מהחיסון, כמו וריאנט בטא שזוהה בדרום אפריקה ונגיפי קורונה אחרים, בהשוואה לסרום מאנשים שלא חלו לפני שחוסנו. החוקרים ניסו להבין מהי הסיבה לרמת החסינות הגבוהה של אנשים אלה והאם היא נובעת מרמות גבוהות של נוגדנים מנטרלים, או בשל סיבות אחרות.

המחקרים האחרונים מצביעים על כך שחסינות היברידית נובעת, לפחות חלקית, מתאי B, שהם תאי הזיכרון של המערכת החיסונית. רוב הנוגדנים הנוצרים לאחר הדבקה או חיסון מגיעים מתאים עם זמן חיים קצר שנקראים פלסמבלסטים, ורמות הנוגדנים יורדות כאשר תאים אלה מתים. ברגע שהפלסמבלסטים נעלמים, המקור העיקרי של נוגדנים הוא תאי B, שהם תאים נדירים יותר, והם מופעלים על ידי הדבקה חוזרת או חיסון, וניתן להשוותם לחיילי מילואים שמגויסים בעת מלחמה.

חלק מתאי B אלה מייצר נוגדנים באיכות גבוהה יותר מאשר פלסמבלסטים, כיוון שהם מתפתחים בבלוטות לימפה ומייצרים מוטציות שעוזרות להם להיקשר חזק יותר לחלבון הספייק לאורך זמן. כאשר אנשים שהחלימו מקורונה  נחשפים מחדש לספייק של הנגיף באמצעות החיסון, תאי ה-B משתכפלים ומייצרים כמות עצומה של הנוגדנים החזקים האלה. בדרך זו, מנת חיסון ראשונה אצל מי שנדבק בעבר עושה אותה עבודה כמו מנה שנייה אצל מישהו שמעולם לא חלה בקורונה.

הדבקה במחלה גרמה לייצור נוגדנים שעוצמתם ויכולתם להתמודד עם וריאנטים התעצמה במשך שנה לאחר ההדבקה, בעוד שרוב הנוגדנים שנוצרו בעקבות חיסון הפסיקו להשתנות בשבועות שלאחר קבלת מנת החיסון השנייה

הסבר נוסף לחסינות המוגברת של מחלימים שחוסנו הוא ההבדלים בין תאי B המופעלים על ידי זיהום לאלה המופעלים על ידי חיסון וכן ההבדלים בין הנוגדנים שהם מייצרים, שכן זיהום וחיסון חושפים את חלבון הספייק למערכת החיסון בדרכים שונות. הבדלים אלה הוצגו במחקר שבו בודדו מאנשים (כל אחד מהם יוצר נוגדן ייחודי) מאות תאי זיכרון B בנקודות זמן שונות לאחר הדבקה וחיסון. הדבקה במחלה גרמה לייצור נוגדנים שעוצמתם ויכולתם להתמודד עם וריאנטים התעצמה במשך שנה לאחר ההדבקה, בעוד שרוב הנוגדנים שנוצרו בעקבות חיסון הפסיקו להשתנות בשבועות שלאחר קבלת מנת החיסון השנייה. גם תאי זיכרון B  שהתפתחו לאחר ההדבקה היו בעלי כושר גבוה יותר מאלה שהתפתחו בעקבות חיסון והחלו לייצר נוגדנים שמתמודדים עם וריאנטים כמו בטא ודלתא.

מחקר אחר מצא שבהשוואה לחיסון mRNA, הידבקות במחלה יוצרת מאגר נוגדנים המזהים טוב יותר וריאנטים על ידי כך שהם מתמקדים באזורים שונים של חלבון הספייק. בנוסף, חוקרים ראו שאנשים עם חסינות היברידית יצרו רמות גבוהות יותר של נוגדנים בהשוואה לאנשים שחוסנו אך לא חלו, על פני תקופה של עד שבעה חודשים. בנוסף, אצל אנשים עם חסינות היברידית, רמות הנוגדנים בסרום הן יציבות יותר.

סיבה אפשרית נוספת לעוצמת התגובה החיסונית של אנשים שחלו בקורונה והתחסנו לעומת אנשים שרק התחסנו היא הזמן הארוך שלוקח למאגר יציב של תאי B להתבסס ולהתבגר. אנשים שחלו לפני שהתחסנו "התחילו את המרוץ" מוקדם יותר מהמחוסנים והספיקו לבסס תגובה חיסונית חזקה יותר.

ישנן עדויות לכך שאנשים שקיבלו את שתי מנות החיסון מבלי שנדבקו בעבר מתחילים לייצר תגובה חיסונית חזקה כמו המחוסנים שחלו בעבר. צוות חוקרים אסף דגימות של בלוטות לימפה מאנשים שחוסנו ב- mRNA ומצא סימנים לכך שחלק מתאי הזיכרון מסוג B שלהם, המופעלים על ידי החיסון, צוברים מוטציות, עד 12 שבועות לאחר המנה השנייה, ואלה אפשרו להם לזהות מספר רב של וריאנטים של נגיפי קורונה.

מחקר אחר הראה שחצי שנה לאחר החיסון, תאי B מאנשים שלא חלו בקורונה ממשיכים להתרבות ולפתח את יכולתם לנטרל וריאנטים. אמנם רמות הנוגדנים ירדו לאחר החיסון, אך כשיש מאגר טוב של תאי B, הם מייצרים נוגדנים ברגע שנתקלים בנגיף.

בשל בעיות אספקת חיסונים, הוחלט בקנדה לחסן במרווח של 16 שבועות בין המנה הראשונה לשנייה. נמצא שלאנשים שקיבלו את שתי המנות במרווח הזה היו רמות נוגדנים דומות לאלו של אנשים עם חסינות היברידית, שהצליחו לנטרל וריאנטים רבים של הנגיף

מנת חיסון שלישית עשויה לאפשר לאנשים שלא נדבקו בקורונה להשיג את היתרונות של חסינות היברידית. חוקרים מצרפת גילו שחלק מתאי הזיכרון B אצל מחוסנים שלא חלו יכלו לזהות וריאנטים בטא ודלתא חודשיים לאחר החיסון.

בנוסף, הארכת המרווח בין מנות החיסון עשויה גם לחקות היבטים של חסינות היברידית. בקוויבק, קנדה, בשל בעיות אספקת חיסונים, הוחלט לחסן במרווח של 16 שבועות בין המנה הראשונה לשנייה. נמצא שלאנשים שקיבלו את שתי המנות במרווח הזה היו רמות נוגדנים דומות לאלו של אנשים עם חסינות היברידית, אשר הצליחו לנטרל וריאנטים רבים של הנגיף.

החוקרים העוסקים בחסינות היברידית מדגישים שלמרות שהתגובה החיסונית של מחוסנים שחלו בעבר היא התגובה החזקה ביותר, יש להיזהר מפני הידבקות במחלת הקורונה, שכן הסיכונים של המחלה גוברים על היתרונות הפוטנציאליים של הידבקות בה.

(תרגום: ענת רותם)

נושאים קשורים:  חסינות לנגיף,  תאי B,  חסינות היברידית,  מגיפת הקורונה,  חיסונים,  חדשות,  מגזין,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
22.10.2021, 16:12

ISOTYPE SWITCH

אנונימי/ת
22.10.2021, 20:29

ומה לגבי כאלה שחלו לאחר שחוסנו?