פנדמיה היא עניין של זמן

בעוד גורמים בתחום בריאות הציבור במדינות שונות בעולם מגלים בשבועות האחרונים דאגה הולכת וגוברת נוכח התפרצות המחלה הוויראלית "זיקה", ראה אור בארה"ב ספר חדש שבו פורסמו תוצאות סקר שנעשה בקרב מומחים בתחום האפידמיולוגיה ופנדמיות (מגיפות-על).

לפי הסקר, רוב המומחים חוזים כי בתוך שני דורות לכל היותר, מגפת-על גדולה במיוחד בהיקפה עלולה לפגוע במיליארד בני אדם בעולם ולגרום למותם של עד 165 מיליון בני אדם.

הסקר נכלל בספר חדש "פנדמיה: המעקב אחר המחלות המידבקות החל מכולרה עד אבולה, ומה שאחריהן" (Pandemic: Tracking Contagions From Cholera to Ebola and Beyond). את הספר כתבה עיתונאית עטורת פרסים, סוניה שאה (Sonia Shah), אמריקנית ממוצא הודי.

כפריים סיניים מחלקים בשר חזיר (צילום: אילוסטרציה)

"המגע הקרוב, אולי קרוב מדי, של בני אדם עם בעלי חיים ועם בתי הגידול הטבעיים שלהם הביאו עליהם את התפשטות המחלות"

שאה התמחתה בתחקירים על כוחן של תעשיות שונות, ובמיוחד תעשיית התרופות על שלל בעיותיה וכשליה. בספר הנוכחי היא עוסקת בהיסטוריה של המגפות הגדולות של העת האחרונה, וגם מתייחסת להיבטים המדעיים-רפואיים שלהן.

בראיונות שהעניקה לרשתות טלוויזיה ותחנות רדיו שונות בשבוע שעבר, אמרה המחברת, "בני אדם הביאו על עצמם את הסיכונים עקב הקרבה היתרה, שהיא בגדר הסגת גבול של ממש, לבתי הגידול של בעלי החיים השונים".

"כ-60% מהפתוגנים החדשים – חיידקים ונגיפים שמחוללים מחלות מדבקות קשות בקרב בני אדם - מקורם בגופם של בעלי חיים", אמרה שאה בראיון לרדיו הציבורי האמריקני (PNR). היא גם ציינה את תופעת התיירות המתגברת בין הגורמים להתפשטות מחלות. "הטיסות עיצבו את דמותן של המגפות ובעיקר של פנדמיות, עד כדי שכך שמדענים יכולים כבר כיום לחזות לפיהן את התפשטות מגיפות העל, גם אם אינם יודעים להצביע בדיוק היכן יפרצו".

לדעתה, האפידמיולוגים יכולים לעשות הרבה יותר כדי לזהות פוטנציאל של התפרצויות מחלות לפני שהן מתרחשות, אם כי מניעה וחיסול שלהן הם כבר בעיה אחרת. "מערכת היחסים של בני האדם עם מחלות, מגפות ופנדמיות היא חלק ממערכת היחסים של בני האדם עם הטבע. על בני האדם יהיה ללמוד לחיות עמן", הוסיפה.

מניעת מחלות, הוסיפה, פירושה פעולות מקדימות שלדעתה הן אפשריות גם עתה. הדבר יחייב לצבור ידע על מקומות מסוימים ברחבי תבל שבהם יש סיכון גדול יותר להופעת מחוללי מחלות, ומעקב פעיל אחריהם, שיכלול מיפוי מדוקדק של הפתוגנים, מעקב אחר בני האדם החיים באותם אזורים או סמוך להם ואחר בעלי החיים, ובמיוחד בתי הגידול שלהם.

נוסע החשוד כחולה באבולה מפונה לבידוד בשדה התעופה של מילאנו (צילום: אילוסטרציה)

"מדענים יכולים כבר כיום לחזות לפי נתיבי הטיסות את התפשטות מגיפות העל, גם אם אינם יודעים להצביע בדיוק היכן יפרצו"

למראייניה אמרה שאה, כי רוב מחוללי המחלות המדבקות שבהן חולים בני אדם מקורם בבעלי חיים: את האבולה הביא נגיף החי בעטלפים, קופים "הביאו" את ה-HIV (לאחר שהנגיף שלהם עבר מוטציה) וכך גם מלריה, וקרוב לוודאי שגם "זיקה". ציפורים ועופות הם המקור לשפעת העופות וסוגים אחרים של שפעות וכך גם נגיף מערב הנילוס.

"המגע הקרוב, אולי קרוב מדי, של בני אדם עם בעלי חיים ועם בתי הגידול הטבעיים שלהם הביאו עליהם את התפשטות המחלות, לאחר שמחוללי המחלות מצאו דרך להתאקלם ולהתאים עצמם לגוף האנושי", אמרה.

לדבריה, התפרצות ה"זיקה" כיום היא הדוגמא הטובה ביותר לפתוגנים חדשים שמקורם בבעלי חיים. "שנים רבות הנגיף זיקה חי לו ביערות המשווניים של אפריקה ואסיה, הדביק בעיקר קופים וכנראה בעלי חיים נוספים, אבל לעתים נדירות ביותר הגיע למגע עם בני אדם. לא ידוע כרגע מה עורר את השינוי ומה הביא לכך שהנגיף החל להתפשט אל ובין בני אדם. אבל ברור שטיסות בין-יבשתיות תרמו לכך, לצד תהליכי עיור נרחבים", אמרה.

לדבריה, "בשנות ה-40, ה-50 וה-60 של המאה הקודמת זיקה היה נגיף שוכן יערות באפריקה שנישא בידי יתושים שרק לעתים חיו בסביבת בני אדם. אחר כך הנגיף "חצה את הגבול" ועבר להתאחסן אצל יתוש מזן אחר, האדס המצרי (Aedes aegypti), שבשנים האחרונות הרחיב מאוד את טווח המחיה שלו.

"היתוש הזה למד לחיות בערים שבהן חיים בני אדם. הוא אוהב אשפה ומתרבה אפילו בתוך טיפה של מים שנותרה בתוך פקק של בקבוק", ציינה.

דוגמא אחרת למחלה קשה שמקורה ביצורים חיים היא מחלת ליים (Lyme disease): מקורה בחיידק שחי על גופם של מכרסמים וצבאים, וקרציות הן אלו שמפיצות אותו. המחלה פרצה תחילה בצפון-מזרח ארה"ב, ביער שבו הקרציות חיו על גופם של בעלי חיים שונים. כיום המחלה נפוצה באזורים רחבים בארה"ב ובאירופה.