נשים הרות נמצאות בסיכון גבוה לפתח מחלה חמורה כתוצאה מזיהום שפעת. במהלך עונת השפעת, נשים הרות בגיל מבוגר יחסית או הסובלות ממחלה כרונית, או נשים הנחשפות לנגיף בטרימסטר השלישי נמצאות בסיכון גבוה יותר לאשפוז כתוצאה ממחלה נשימתית לעומת נשים לא הרות.
עוד בעניין דומה
במגיפות של שפעת שארעו בעבר, נמצא סיכון גבוה לתמותה בקרב נשים הרות. הסיכון לתמותה בקרב נשים שסבלו מדלקת ריאות במהלך מגיפת השפעת מסוג H1N1 בשנת 1918 היה גבוה מ-50%, ונוסף לכך 50% מהנשים בגיל הפוריות שמתו כתוצאה ממגיפת השפעת בשנת 1957 היו הרות.
במחקרים לגבי חיסון נגד שפעת עונתית לנשים הרות נמצאה תגובה חיסונית זהה לזו שבקרב נשים שאינן הרות, ואף נמצאו רמות נוגדנים גבוהות לנגיף בדם הטבורי בעת הלידה. כמו כן לא נמצא גורם מעורר דאגה בכל הקשור לבטיחות החיסון. מחקר מבוקר אקראית הדגים כי שיעורי מחלת השפעת המוכחת בקרב תינוקות עד גיל 6 חודשים היו נמוכים ב-63% בקרב תינוקות שאימותיהם חוסנו נגד שפעת במהלך ההיריון. נוסף לכך שכיחות מחלות החום הנשימתיות בקרב התינוקות והאימהות הייתה נמוכה בכשליש.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ לחסן נשים הרות נגד שפעת עונתית במהלך עונת השפעת. מדינות רבות מבצעות המלצה זו.
שפעת מסוג Aי(H1N1) גרמה למגיפה בשנת 2009 (“שפעת החזירים”), בעיקר במקסיקו ובאוסטרליה. באוגוסט 2009 דיווח ה-CDCי(Centers for disease control and prevention) כי 6 מתוך 45 (13%) מאלו שמתו כתוצאה ממחלה זו היו נשים הרות.
מחקר זה הוא מחקר phase 2 שבחן את יעילותו ואת בטיחותו של חיסון נגד נגיף זה בקרב נשים הרות ב-5 מרכזים רפואיים בצרפת. המחקר כלל משתתפות בנות 18–45, בשבועות 22–32 להיריון. נכללו נשים בריאות לאחר סקירת מערכות תקינה. המשתתפות קיבלו מנה אחת של חיסון נגד הנגיף. החיסון כלל נגיפים מומתים מזן A/California/7/2009.
107 נשים הרות חוסנו – 58 בשבועות 22–27 להיריון ו-49 בשבועות 28–32 להיריון. המשתתפות ילדו 116 תינוקות. לפני החיסון נמצאו נוגדנים לנגיף בטיטר גבוה מ-1:40 אצל 19% מהמשתתפות. הגורם היחיד שנמצא קשור לסיכוי להימצאות נוגדנים אלו היה קבלת חיסון נגד שפעת עונתית במהלך 3 השנים הקודמות. הגיל, מספר העוברים או גיל ההיריון לא נמצאו קשורים.
על פי בדיקת hemagglutination inhibition,י21 ימים לאחר קבלת החיסון נמצאו נוגדנים בטיטר של מעל 1:40 בדמן של 98% מהמשתתפות (95%iCI 93-100%). שיעור ה-seroconversion היה 93% (95%iCI 86-97%). תגובה חיסונית מופחתת נמצאה אצל נשים בהיריון תאומים (לעומת עובר יחיד). גיל האם, חיסון שפעת בעבר וגיל ההיריון לא נמצאו קשורים לחוזק התגובה החיסונית של האם.
טיטר הנוגדנים היה גבוה מ-1:40 אצל 98% מהמשתתפות לאחר 42 יום, אצל 92% בלידה, ואצל 90% שלושה חודשים לאחר הלידה. גם במועד הלידה נמצא קשר בין תגובה חיסונית נמוכה יותר לבין היריון תאומים.
טיטר נוגדנים גבוה מ-1:40 נמצא ב-95% מ-88 דגימות הדם הטבורי שנבחנו (95%iCI 89-99%). נמצאה קורלציה בין רמות הנוגדנים בדם האם לרמתם בדם הטבורי. לא נמצא קשר בין רמות הנוגדנים בדם הטבורי לבין גיל ההיריון בעת מתן החיסון או משך הזמן שבין מתן החיסון לבין הלידה.
תוצאות דומות נמצאו גם בבדיקת Microneutralization Assay – רמות נוגדנים בטיטר מעל 1:40 נמצאה אצל 100% מהמשתתפות 21 ו-42 ימים לאחר החיסון, אצל 99% במועד הלידה, וב-98% מדגימות הדם הטבורי.
אירועים חריגים חמורים תועדו אצל 13 נשים ואצל 7 יילודים, אך אף אחד מהם לא נמצא קשור לחיסון. תופעות הלוואי שנמצאו קשורות לחיסון היו בעיקר כאב מקומי, חולשה וכאבי ראש.
לא נמצאו זיהומי שפעת מאושרים על פי בדיקת דם אצל אף משתתפת. על פי שאלונים שמולאו חודש ו-6 חודשים לאחר הלידה, 28 מהיילודים סבלו ממחלת חום נשימתית במהלך תקופה זו, אך אף אחד מהם לא אושפז בחשד לשפעת ולא בוצעו בדיקות מעבדה. 10 נשים דיווחו על מחלת שפעת של אחד מבני ביתן במהלך אותה תקופה.
החוקרים מסכמים כי למיטב ידיעתם זהו המחקר הראשון הבוחן את תגובתן של נשים הרות ושל יילודיהן לחיסון נגד שפעת פנדמית. חיסון במנה אחת (nonadjuvanetd) נגד נגיף שפעת מסוג Aי(H1N1) הוביל לתגובה חיסונית חזקה בקרב נשים הרות בטרימסטר השני או השלישי, וכן להגנה גבוהה נגד הנגיף בקרב היילודים.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
